<h1>ההרוקח סימן רצ"ו</h1>
<h2>דף פו:</h2>
מנהג אבותינו שמושיבין התינוקות ללמוד בשבועות לפי שניתנה בו תורה רמז שמכסין הנער שלא יראה כלב ביום שמחנכין אותו לאותיות הקדש גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. כעלות השחר יום עצרת מביאין הנערים על שם בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. ומכסים אותו תחת המקטורין מביתם עד בית הכנסת או עד בית הרב על שם ויתיצבו בתחתית ההר. ונותנין אותו בחיקו של הרב המושיבם ללמוד על שם כאשר ישא האומן את היונק ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו. ומביאים הלוח שכתוב עליו אב"גד תשר"ק תורה צוה לנו תורה תהא אומנותי ויקרא אל משה וקורא הרב כל אות ואות מן א"ב והתינוק אחריו וכל תיבה של תשר"ק והתינוק אחריו וכן תורה צוה וכן תורה תהא וכן ויקרא ונותן על הלוח מעט דבש ולוחך הנער הדבש שעל האותיות בלשונו. ואחר כך מביאין העוגה שנילושה בדבש וכתוב עליה ה' אלהים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלימודים ה' אלהים פתח לי אזן ואנכי לא מריתי ואחור לא נסוגותי וקורא הרב כל תיבה של אלו פסוקים והנער אחריו. ואחר כך מביאין ביצה מבושלת וקלופה הקליפה ממנה וכתוב עליה ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני נותן אליך ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק וקורא הרב כל תיבה והנער אחריו ומאכילין לנער העוגה והביצה כי טוב הוא לפתיחת הלב. ואל ישנה אדם מן המנהג כדאמרינן בפסחים בפ' מקום שנהגו (דף נ') ובבראשית רבה בפרשת וירא אליו עלית לקרתא הלך בנימוסה ובפ' א' דתענית ירושלמי ובירושלמי בפ' מקום שנהגו ובאגדת שיר השירים דמנהגא מילתא.
במסכת שבת בפ' ר"ע דכולי עלמא בשבת ניתנה התורה לפי שהשבת שקולה ככל התורה והשומר שבת יזכה לנוח ביום שכולו שבת ובתחילת התורה רמז שבת ירא ברא"שית אותיות שב"ת יר"א על שם את שבתותי תיראו. בפרקים דר' אליעזר בששי ניתנה תורה בששי תרי"ב כתאומים בכוכב נוג"ה כמו תרי"ג לנוגה ברק חניתך וכמזל נוגה המשמש ביום ששי. לחות אב"ן כמו תאומי"ם זה גדול כזה חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה שתי לחות כזכר וכנקבה כמו תאומים לכך לא ניתנה תורה לא במזל טלה ולא במזל שור לפי שכתיב לקחת מתנות באדם כי אם במזל תאומים. מש"ה וסינ"י וסיו"ן כמו תרי"ג וכן משה רבינו כי הוא תיק התורה, ק"כ ימים היה בהר ק"כ שנים חי, י' אמות היה גובהו לכך קיבל י' דברות, משה במילוי מם שין ה"י בגימטריא הלוחות על כן היה ראוי לקבל הלוחות. והתורה נדרשת כמו ודגלו מ"ט פנים טהור ובמ"ט מונים תחפשנה ודג"לו על"י אהב"ה תיבות בי' דברות קע"ב. למשה ניתנה במזל נוגה וכתיב כי נר מצוה ותורה אור. התורה היתה מאירה לפני הקב"ה קודם שנברא העולם כאורים ותומים המאירים לכך ה' אור בבראשית עד יום אחד כנגד ה' חומשים. זהו כי טל אורות טליך אורו"ת תרי"ג שהיא מאירה עינים לכך ניתנה תורה בנוגה התורה נקראת תמימה תורת ה' תמימה תיו מם יוד מם הי כמו תרי"ג. ב' לוחות כנגד ב' עולמים בראשית ברא בגימ' בתורה צור ב' עולמים. כיוצא בו תומיך ואוריך לאיש חסידך, אורים כמו אהרן אהרן במלוי אלף הי ריש נון ע"ה התיבה כמו אורים תמים, ואם אלף הה ריש ויו נון כמו אורים ותומים. אברה"ם ישח"ק ישרא"ל לו"י קה"ת עמר"ם משה בגימטריא אלפים ותמ"ח לכך ניתנה התורה באלפים ותמ"ח כדאיתא בע"ז (דף ט') ואם תאמר אברהם שמוסיף ה' שנתן לבניו ה' חומשים ה' דברות על לוח זה וה' על לוח זה. ולפי שהתורה אלפים וארבע מאות מאריכה באז ראיתה והתורה ניקנית במ"ח דברים הרי אלפים ותמ"ח. עולה דעצרת בחומש הפיקודים מלא ו' בו' בסיון ניתנה התורה בפסיקתא רבתי י' דברות כנגד י' מאמרות י' דברות כנגד י' הויאות י' פעמים ברוך אלהי ישראל בקריה כנגדם אמר דוד י' הללות הללו אל בקדשו עד כהש"ת"י.
